ישוב הארץ

המילים כבר עמדו לי על קצה הלשון. הייתי מוכרח לענות לשכני לספסל האוטובוס על טענותיו, שהישיבה ביהודה ושומרון מסכנת חיילים ואזרחים. התכוונתי להסביר לו את העובדה הפשוטה, שכל עיוור רואה, שאם לא נשלוט בראשי ההרים, כל מישור החוף בסכנה. אבל ברגע האחרון אמרתי לעצמי, הרי דעותיי נובעות מצו התורה, שעלינו לשלוט בכל חלקי ארץ ישראל, אם כך - אולי עדיף שאסביר את האמת ולא אתחבא מאחורי טענות בטחוניות?

בימים אלו מותקפת העיר שדרות ע"י אויבינו הערבים במט"ח רקטות, כמעט יום יום. מצב סכנה זה נמשך כבר כמה שנים. ממשלתנו הכושלת החוששת לצאת למיתקפה אינה מצליחה להדביר את אויבינו, [ואפילו לא להפסיק אספקת דלק, חשמל ומים לאויבינו]. יש שואלים האם לאור סכנה מתמדת זו מותר לו לאדם לדור שם? האם אין בזה איסור של "אין סומכין על הנס"?

מה ההבדל בין המנהיגים הפולטיים שלנו (בין מימין ובין משמאל) בימינו לבין יפתח הגלעדי? על מה לנו להלחם נגד אויבינו שמסביב?